גאוגרפיה
מצר הורמוז מחבר את המפרץ הפרסי למפרץ עומאן ומשם לנתיבי הספנות העולמיים. רוחב המצר כ-39 ק"מ בנקודה הצרה ביותר בין חצי האי מוסנדם (עומאן) לשטח האיראני. תוכנית הפרדת התנועה — נתיבי כניסה ויציאה בתוספת אזור חיץ מרכזי — עוברת כמעט כולה במים הטריטוריאליים של עומאן.
מה עובר דרכו
- כ-20% מצריכת הנפט העולמית (הנתונים משתנים; סדר הגודל נשאר).
- חלק ניכר מה-LNG העולמי, במיוחד הייצור הקטרי.
- סחורות צריכה, מכונות ומזון הנכנסים לכלכלות המפרץ.
היסטוריית איומים
איומים איראניים לסגור את המצר חוזרים בכל סבב מתיחות גדול בין ארה"ב לאיראן. סגירה בפועל לא התרחשה בהיסטוריה המודרנית. "מלחמת הטנקרים" של שנות ה-80 (במהלך מלחמת איראן-עיראק) גרמה לשיבושים מתמשכים ללא סגירה מלאה. התרחשו מספר אירועים קרובים בין ארה"ב לאיראן — עלייה לספינות, הפלות רחפנים, תפיסת טנקרים — אף אחד מהם לא הסלים לסגירה מתמשכת.
מדוע איום בסגירה קל יותר מהשגתה
- סגירה דורשת דיכוי מתמשך של תנועה על פני מצר ברוחב 39 ק"מ; הטרדה קלה בהרבה.
- יצוא הנפט של איראן עצמה עובר גם הוא דרך הורמוז; סגירה מטילה עלויות סימטריות.
- נוכחות הצי האמריקאי ובעלות הברית (הצי החמישי, הכוחות הימיים המשולבים, הצי המלכותי, הצי הצרפתי) ממוקמת במיוחד לתרחיש זה.
- המנוף האמיתי של איראן הוא האיום עצמו: שוקי הביטוח ותעריפי ההובלה מגיבים לסבירות, לא רק לאירועים.